לוֹמַר זֹאת אַחֶרֶת
שִׁירָה מְבָרֶרֶת דְּבָרִים מְבָרְרִים, בְּהִירוּת הִיא בּוֹחֶרֶת
דְּבָרִים נִבְחָרִים, הִיא מְסַדֶּרֶת
לְהַפְלִיא דְּבָרִים מְסַדְּרִים. לוֹמַר זֹאת אַחֶרֶת
קָשֶׁה, אִם לֹא בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי.
שִׁירָה הִיא כְּחֵרֵשׁ, בנקל הִיא נִשְׁבֶּרֶת
תַּחַת משאם שֶׁל שִׁירִים. בִּיְדֵי מְשׁוֹרֵר הִיא מְשׁוֹרֶרֶת. בִּיְדֵי אֲחֵרִים
הִיא אֲפִלּוּ לֹא מְשׁוֹרֶרֶת, הִיא בִּלְתִּי אפשרית.

כְּשֶׁבְּדִידוּת אֵינָהּ פַּחַד
כְּשֶׁבְּדִידוּת אֵינָהּ פַּחַד
נוֹלֶדֶת שִׁירָה
כְּשֶׁהַיּד אֵינָהּ רוֹעֶדֶת
כְּשֶׁהַגָּרוֹן אֵינוֹ מִתְכַּוֵּץ
לַמַּחְשָׁבָה
שִׁירָה
כְּשֶׁעֲנָנִים עֲבֻתִּים
בָּחוּץ בַּכָּחֹל הַנּוֹרָא
וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת הַיְּלָדִים
גּוֹעִים
בְּמִשְׂחָקָם
כְּמוֹ דֶּרֶךְ מָסָכִים, יָם
וְאֵינְךָ מִתְעַוֵּת
אֵינְךָ כּוֹרֵעַ אֶל שָׁרְשֵי רַגְלָיךָ
לְחַזֵּק
לִלְפּוֹת
כְּמוֹ שָׁתִיל
(שֶׁהָרוּחַ לֹא תַּפִּיל)
אֶלָּא יוֹשֵׁב וְנִבָּט
בַּתֹּהוּ, בַּסְּרָק -
רַק
אָז.

כֹּל בָּקָר
כֹּל בָּקָר מֵיטִיב עִמִּי:
אַתְּ אֵינֵךְ. זֹאת אוֹמֶרֶת,
אַתְּ עוֹד יְכוֹלָה לָבוֹא.
בּוֹאִי הָעֶרֶב.
כֹּל עֶרֶב מֵיטִיב עִמִּי:
לֹא בָּאת. זֹאת אוֹמֶרֶת,
אַתּ סְתָם מִתְאַחֶרֶת.
בּוֹאִי מָחָר.

לְבַדּוֹ
לֹא טוֹב היות הָאָדָם לְבַדּוֹ
אֲבָל הוּא לְבַדּוֹ בֵּין כֹּה וְכֹה.
וְהוּא מְחַכֶּה וְהוּא לְבַדּוֹ
וְהוּא מתמהמה וְהוּא לְבַדּוֹ.
וְהוּא לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ
שֶׁגַּם אִם יתמהמה
בּוֹא יָבוֹא.

מְנוּחָה
הַיָּם הַזֶּה מָלֵא
הַיָּם הַהוּא רֵיק
הָעֵצִים הָאֵלֶּה יְרוּקִים
אֵין צֶבַע מַתְאִים לָעֵצִים הָהֵם
כַּמָּה יָפֶה הַמָּקוֹם הַזֶּה
בַּמָּקוֹם הַהוּא אֵין מָקוֹם
כַּמָּה צִבְעוֹנִי הָעוֹלָם הַזֶּה
הָעוֹלָם הַהוּא נִפְלָא וְחִוֵּר
לֹא מְסַנְוֵר
כַּמָּה זְמַן הָיִינוּ בַּדֶּרֶךְ
הִנֵּה הִגַּעְנוּ, אֲנַחְנוּ פּוֹרְקִים
מֵעָלֵינוּ אֶת שֶׁלֹּא נִתַּן לִפְרֹק
אֲנַחְנוּ נָחִים עַכְשָׁו
הָיִינוּ בְּכָל מָקוֹם
נוֹתַר עוֹד מָקוֹם אֶחָד
שֶׁבּוֹ לֹא הָיִינוּ
הָבָה נָקוּם וְנִהְיֶה.
  
הכל התחיל לפני כשנתיים, לאחר שצפיתי בראיון עם נתן זך באחת מתוכניות הטלויזיה של שבת בצהריים.
אחרי שהסתיימה התוכנית, חיפשתי קצת מידע ברשת. בהפסקת קפה אצל ההורים, מצאתי גם מצאתי ספר ישן של נתן זך.
באותה תקופה, מוזיקלית הייתי קצת תקוע. המוזה עזבה אותי, כנראה לטובת מישהו שיכול לספק את הסחורה.
התחלתי לעבוד על המיני אלבום הזה. סתם מתוך שיעמום ותוך כדי היפנוט מקולו של נתן זך. לאחר כמה חודשים, סיימתי את הפרוייקט ונטשתי אותו נשכח, בתיקיות המחשב.
במהלך השנים שעברו, השמעתי את הפרוייקט בשלביו השונים למספר אנשים קרובים, מכולם קיבלתי פידבק חיובי אך באופן לא מוסבר, זה לא גרם לי לסיים את הפרוייקט.
לפני כחצי שנה, העברתי עותק של הפרוייקט לחבר (תומר איסרוביץ) מ"אקט מוזיקלי" לצרכי לימוד משותפים: הוא יתנסה במיקסוס חומרים לא שלו ואני אתנסה בנסיון לקדם פרוייקטים. לדעתי תומר עשה עבודה מעולה ויצירתית מאוד.
באותו זמן, התחלתי להרגיש שהפרוייקט מרגיש קצת "גבוה" מדי (לא מוזיקלית אלא טקסטואלית) חסרה בו אוירת רחוב, ישראל של מטה, קולות מהחלק שלא קורא שירה.
עוד חבר מקהילת המוזיקאים (עמית כהן) הסכים להקליט מספר הקלטות שטח בשוק בבאר שבע, בקטעי הפתיחה, הסיום וקטעי המעבר ניתן לשמוע קצת מהאוירה החמה.
אחרון להשתתף בפרוייקט היה אמיר רומנו (kundara) שיצר רימיקס הזוי במיוחד לשיר "לבדו". אמיק קיבל חופש יצירה ובהחלט הוכיח שזו הייתה החלטה נבונה.
כרגע הפרוייקט גמור. הדבר היחיד שלא הצלחתי לממש הוא ליצור קשר עם מר נתן זך. רציתי לידע אותו על הפרוייקט ובתקווה לקבל את אישורו וברכתו. אם מישהו יודע איך ליצור עימו קשר, תיידעו אותי בבקשה.
הפרוייקט הוא לא למטרות רווח. אין דיסקים למכירה בחנויות, אין תמלוגים, אבל...אני מבקש לכבד את הפרוייקט ואותי, כך שאם ברצונכם להשתמש באחד הקטעים, נא הודיעו לי ואם ברצונכם להשמיע את אחד הקטעים, אנא תנו קרדיט.
אם אתם רוצים דיסק אמיתי (כזה שאפשר לשבור), שילחו אימייל עם כתובת.

מותאם ל 768*1024 Eric.Bar  -  sheket.net CC הזכויות שמורות בחלקן